סיפור גן עדן
עדנה (רחמני) קסנטיני
קטנת קומה היא עדנה, צנועה ואצילית. ידיה עסוקות תמידית בהכנת מאכלים מרובי שלבים, מבקשת להאכיל ולהשקות את כל הנכנס תחת צל קורתה. אשה נדיבה, מלאת אהבה וחמלה.
הספר מתאר את קורותיה מילדותה בפרס, דרך העליה לארץ, התישבות ונדידה מקרית שמונה, דרך הבירה ירושלים, ראשון לציון, תל-אביב ויבנה עד קביעת ביתה במושב נס הרים. מגיל צעיר תיפקדה כאם לאחיה ואחיותיה הצעירים ממנה. בהמשך למדה להיות אחות רחמניה, נישאה והפכה לאם המטפחת את בניה, עסקה בטיפול בחולים וגידלה ילדות כמשפחת אומנה, הכל תוך מאבק כלכלי ורגשי. לכל הקשיים יכלה!
בערוב ימיה ניחתה עליה גזרת גורל אכזרית וכואבת. נכדה הבכור עדן ז”ל, חייל גולני מוערך קיפח את חייו בטרם עת. ספר זה נכתב בדם ליבה והינו מצבת זכרון לימים שלא ישובו, לגעגוע שאין לו קץ.
ר.א.מ.

לעת זקנה היה לי חלום. לכתוב ספר ולהנציח את זכרו של נכדי עדן ז"ל, חייל לוחם בגולני, שחייו נגדעו בגיל 20. חלומי התגשם בעזרתה ובזכותה של הסופרת רחל אלון מרגלית.
במהלך הכתיבה רחל היתה מאד רגישה, מתחשבת, מכוונת. היא אספה את דמעותי בהבנה ובכבוד רב. רחל נתנה לי את הזמן והיתה שותפה לכאב שלי.
כשהספר יצא לאור קיבלתי תגובות חמות והמון פירגון על התוכן, התאורים, התמונות והכריכה.
תודתי הגדולה והענקית לרחל, שהגשימה לי חלום והצליחה להוציא לאור את מאווי ליבי.
מגיעות לה כל התשואות.
עדנה קסנטיני




