רקמת חיי
אילנה זינגר
העברית בה מספרת אילנה את סיפור חייה קולחת ומקושטת. רגישותה לפרטים ביוגרפיים ניכרת בכל פרק. מסלול חייה מתחיל בחיפה, נוגע בירושלים, ממשיך בחצור הגלילית ומתכנס שוב לירושלים, בה השתקעה משפחת זינגר. בקריאת הספר ניתן למשש כמעט את אהבת הארץ בלי סייג, הצניעות וההסתפקות במועט - ערכים שהתוו ועדיין מתווים את הדרך. הוריה ומשפחתה האירו את הנתיב לאורו יש לצעוד, תוך נכונות לוותר על נוחות אישית לטובת הגשמת הציונות והקמת מדינה. אילנה סייעה כקשרית צעירה ברחובות ירושלים לכוחות הלוחמים על עצמאותנו, במקביל הצטרפה לתנועת הצופים כחניכה ומדריכה, ובתנועה מצאה את אהבת חייה - יורם, איתו הקימה משפחה וילדה שני בנים ושתי בנות. כשרונה במלאכות יד לא רק הביא לפתחה תלמידות בעת שירותה כמורה חיילת, אלא גם כשהקימה את “מועדון התפירה” בירושלים בו שילבה כשרון, אהבת אדם, ויכולת הוראה והנחיה. כאילן איתן עומדת אילנה באתגרי החיים המוצבים בדרכה, בנועם ובחיוך היא רוקמת את הדרך לצאצאיה, כפי שנמסרה לה מדורות ראשונים.
ר.א.מ.

את רחל אני מכיר בזכות מפגש שנתי מסורתי של חברי ילדות מהצופים. האישה של רני. עם הזמן גיליתי שרחל סופרת. כאשר באחד המפגשים סיפרתי שאני מחפש מתנה ליום ההולדת של אימי, סיפר לי אחד החברים על האפשרות של כתיבת ספר קורות חיים ושרחל ממש מוצלחת בעניין. משם הדרך היתה קצרה.
סיכמנו על התהליך ולפי בקשתה של רחל נערכו מספר מפגשים בינה לאמא. החיבור היה מושלם. אמא סיפרה בלהט את קורותיה ואת מסלול חייה. רחל מצידה רשמה את הסיפורים וזאת מתוך קשב רב. לאחר שלב איסוף העלילה, התבקשנו לצרף תמונות מהתקופות השונות, גם שלב זה יצר מפגשים וחיפוש משותף של כל בני המשפחה. שמחנו לגלות צילומים ותמונות של כולנו מהילדות. הגרסה הראשונה של הספר עברה אישור של אמא. ואז הודפס הספר. הכל התחבר בצורה מושלמת.
ביום ההולדת קיבלנו עותק לכל אחד מהאחים ובהמשך הודפסה כמות של ספרים נוספת שכן רוב בני המשפחה חפצו בעותק. אמא שרוב חייה לימדה תפירה ורקמה שמחה עם שם הספר "רקמת חיי - אילנה זינגר". אני מצאתי בספר סיפורים שהכרתי ורבים שהיו לי חדשים. במפגשים משפחתים אנחנו עורכים תחרות בקיאות בידע של כל המשפחה הרחבה והשמחה רבה.
בהזדמנות הזאת אשמח להודות לרחל. על הכישרון, המסירות, הסבלנות וההשקעה שלה, שניכרת מכל דף בספר.
ארנון זינגר, בנה של אילנה זינגר




