מילים של אחרים
כתבה ב״קו למושב״, 4.4.2023
פועלת מתוך שליחות / עדינה בר-אל
רחל אלון-מרגלית, חברת מושב נס הרים, היא בתו הצעירה של ג'ו אלון ז"ל, שנרצח בוושינגטון בשנת
1973 ונסיבות מותו לא ברורות עד היום • בריאיון לעדינה בר-אל היא מספרת על פרויקט חינוכי שהיא יזמה ומובילה להנצחת שם אביה, בשיתוף עם משרד החוץ הצ'כי, וכן על כתיבה והוצאה לאור של סיפורי חיים
בעקבות ארוע השקת הספר "שמיכה"
השירים רגשו אותי מאוד, גם אלה שלא הבנתי. מחלקם בכיתי כמו ילדה קטנה, עוררו בי קנאה על האומץ להיות כנה ומדויקת ויש בהם הרבה מסתורין עבורי.
רציתי להודות לך על הבוקר המקסים – היה אירוע כל כך יפה וחכם ונוגע ללב. כל הדוברים דיברו בכזו רגישות וההערות היו מאירות עיניים. אשרייך שהתברכת לא רק בכשרון רב, באומץ ובנחישות כי אם גם באוהבים רבים כל כך.
הסופר חיים באר
כמו בריקוד של שני מתאגרפים, כשהמסתכל מן הצד אינו יכול להחליט אם הוא רואה מכות או ליטופים, נעות הלוך ושוב שורות השיר של רחל אלון־מרגלית. הן מוטחות מתקווה לייאוש, מרסיסי רגעים לנצח אינסופי, מאלימות לרוך, מגעגוע לוויתור, מצריחות שחורות לשתיקות קשובות ומדיבור צנוע לתאוות ניאוף ולמחשבות זימה. שירים שלופתים את גרונם של הקוראים בהם בחושניותם המאופקת, בישרותם הוודאית ובהיסוסם המלבב.
זה עתה סיימתי לקרוא את ספרך/יצירתך ונהניתי מאוד!
כל הכבוד לך על הכנות, הפתיחות, התעוזה והכישרון!
בהצלחה מקרב לב...
ד"ר רות קלדרון
תודה רבה רחל,
זכות לקחת חלק בעבודה הנפלאה שלך. את ציפור אור.
את מוכשרת מאד והיה ארוע מדהים אתמול.
בהצלחה ומחכים כבר לספר הבא בהוצאת ׳תפרים׳...
אירוע השקת הספר היה מקסים, כיף שהזמנת אותי ושמחתי להשתתף בו.
נאמרו דברים מאוד מעניינים, וקריאת השירים הייתה מרגשת.
עדיין לא קראתי את כל השירים ואלו שקראתי עדיין לא העמקתי...
אולם המעטים שקראתי ככה בקריאה ראשונה פשוט יפים ונוגעים עמוק עמוק בלב.
כתבת מקסים.
ויפה.
ונוגע.
אני מלאת הערכה.
הספר באמת נפלא, דק מדק, נקי ופוגע.
הנשיא לשעבר מר שמעון פרס ז״ל
תודה עבור ספר שירייך "שמיכה". הוא מלא רגשות כנים והוא נעדר עכבות כדי לשים דברי אמת. הבנתי אותך מאד כשקראתי:
"אֲנִי רוֹצָה חֲדַר עֲבוֹדָה
עִם נוֹף לֶהָרִים אוֹ לַיָּם
עִם סִפְרִיָּה
עַד לַתִּקְרָה.
הַשֻּׁלְחָן בְּמֶרְכָּזוֹ עֵץ כֵּהֶה
וּמַרְבָד אַרְגְמָנִי פָּרוּשֹ בּוֹ -
לְהַשְקִיט.
אַפְלוּלִית תִּשְֹרוֹר בּוֹ,
וּרְגִיעָה,
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִכְתֹּב בְּשֶּׁקֶט
אֶת מְקוֹר הַסְּעָרָה."
אכן פרשת "מרבד ארגמני". יישר כוח.