סרט סגול, ברכות ליום הולדת

ברכות ליום הולדת

(השמות הושמטו מן הטקסטים מטעמי צנעת פרטיותם)

לדוד האהוב
בנדיבות שלא יודעת גבולות,

בציניות כובשת שמנסה להסתיר רגשות

בחיוך ממזרי שמבין כל סימן

בתנוחה אופיינית מול המסך הקטן

 

(טוב - בבית שלך גם המסך הקטן הוא גדול)

 

בקניית לחמניות לגדודי חיילים

גם אם אצלך בבית יש רק שני זוגות של חברים

בבר בי קיו שמספיק למדינה שלמה

אצלך בחצר לכולם יש "פינה"

 

(טוב - בחצר יש שולחן שמושיב בנוחות את כל החטיבה)

 

בחברים שאיתך צועדים באש ובעיקר במים

שאוהבים אותך על מי שהינך- כפל כפליים

בחדר כושר ובחוף ווינגייט אתה צועד וצועד

רק שאשתך לא תתפוש אותך אוכל עוד סטייק.

 

אתה האיש היחיד שאנחנו מכירים

שאשכרה משתמש בהליכון ולא תולה עליו בגדים,

וממה שאנחנו שומעים אתה סב למופת

את עיטור החיבוק אתה מקבל בכל עת.

 

ואת האישה שלצידך אתה יודע לפנק,

אם כי היו שנים בהן נעדרת כל העת

והיא לתפארת גידלה וחינכה

את שלושת הקטנים שגדלו - והם הדור הבא.

 

אם בתך צריכה מסור נימה - אתה מביא מחו"ל

ואם בתך רמזה מילה - טלפון אחד והעניין סגור

ובנך - רק קדיחה, רק שיחה, רק סידור

אתה מתייצב ועושה באהבה ללא שעור.

 

בקיצור - מה עוד נאמר על דוד שכמוך

שאולי רק ממדי גופו, חשבון הבנק

והים הכחול, ביפו או באילת

גדולים מליבו הנדיב והרחב! 

 

אנו מאחלים מעומק הלב

מזל טוב לרב־חובל

שתמשיך להנות ולבלות

במלאת לך 65 

2

למלכת הכיתה
למי שלימדה אותי חן מהו,

והיתה תמיד כה שקטה,

צמחו כנפיים של בוגרת -

כל כך מרשימה.

 

את המילה "נישה" למדתי ממנה

ובביתה בפעם הראשונה -

ראיתי מחצלת מקש,

את הרצפה מכסה.

 

ובבית הזה היו עוד דברים

שלא היו בבתים אחרים:

גל קוסטה שרה המון

ופס אפור על הקיר בסלון.

 

והיא עצמה מלכה אמיתית

אין לה כתר ושרביט,

אבל היא זקופה ויפה

ומחוזרת עד קנאה.

 

יש לה בגדים שאין לאף ילדה

ונעלי בובה שמתאימות רק לה

והיא יודעת ללכת בשבילים ובעליות

בלי לקטר ובלי תלונות.

 

והיא זוכה ראשונה

בחברות עם הקומונר הנחשק

ובכלל בלי להתאמץ

היא חברת נפש לשיחות אין קץ.

 

ובלי ששמנו לב, אנחנו כבר גדולות

רעיות ואמהות,

בעלות בתים - וגם עורכות.

(טוב רק אחת מאיתנו...)

 

הגיעה העת לאחל בהמון אהבה

מזל טוב ענק לאחת והיחידה,

את - את - ללא ספק ה - מלכה

וביום חגך אנחנו שמחים בשמחתך

ומבקשים מכל הטוב שבעולם -

שיונח על שולחנך!!!

1

סרט סגול, ברכות ליום הולדת

לחמי היחיד והאהוב ביותר!
נפגשנו לראשונה כשהתארחתי אצל בנך בדירה בעין כרם, ואתה נכנסת בלי לדפוק. מיד קמתי על רגלי, לחצתי את ידך והצגתי את עצמי. אני זוכרת יד מחוספסת, אצבעות עבות וחמות - ולחיצה איתנה. את לחיצת היד האיתנה ליווה חיוך מלוא הפה שהתפרש על הפנים וניצנוץ עיניים שובבי. את המפגש הראשון הזה אהבת להזכיר לי כי זה היה מיוחד בעיניך.

 

אני חושבת ששביתי את לבך כשביקשת בהזדמנות אחרת מברג - ואני שאלתי: רגיל או פיליפס?

ואף פעם לא שאלתי אותך אם זה נכון. זה נכון?

 

סיפרת לי אחרי שנים כמה היית מודאג כששמעת את הריבים שלו ושלי בשנה הראשונה שלנו ביחד וכמה שמחת לדעת שהחלטנו להתחתן. מה שלא היה כל כך נעים זה שבחתונה שלנו נשענת על מקל, וסבלת מכאבי גב. לכן לא רקדנו את הריקוד המסורתי של אב החתן והכלה. חכה... חכה...

 

מאז, יותר מ־20 שנה, אתה ואני חברים טובים ממש. יש לנו שיחות נפש עמוקות, למדתי להכיר אותך ממש טוב, ואני חושבת שגם אתה אותי. בדיחות גסות אף פעם לא היו הקטע שלי, אז אתה כמעט מצליח להימנע מלספר לי אותן, אני משתדלת לא להטיף, לא לחנך, לפשר ולקרב לפעמים, וכשצריך לתת עצה - אם מבקשים ממני. אני מאמינה שאתה מסתכל עלי בגובה העיניים- וזו מחמאה אדירה בשבילי. תמיד נותן לי הרגשה שאני עושה את הדבר הנכון- וזה מעיד עליך יותר מאשר עלי! יש לך לב גדול, וקול רועם, ולפעמים אתה גם מעליב, בלי כוונה – אני יודעת. אבל לאורך כל כך הרבה שנים אתה חבר ממש טוב, ועומד בגבורה בעמדת ה"ממלא מקום", על כל המשתמע מכך. הנה אתה בן 75 - וזה ממש רציני, גיל רציני, אבל אתה אוהב להשתובב, ולהיות ספונטני, ולצחוק ולקחת דברים קצת יותר בקלות ממני. אתה נענה ברצון לבקשות שלנו, ושל הילדים: "סבא תבנה לי", "סבא תתקן לי", ובעיקר נותן הרגשה שאנחנו חשובים לך בחיים. 

אז אני מאחלת לך אריכות ימים ובריאות, שמיעה טובה, שיפור הזיכרון, שיניים יפות חדשות ונוצצות, סבלנות להסביר לנו דברים שאתה כבר כמעט שכחת- וזוגיות משלימה, מחממת לב ומספקת עם אשתך שאנחנו אוהבים כל כך, ושכבר התרגלה לחיות איתך במוסד הנישואין - אם כי היא תמיד אומרת שזה לא נורמלי ששני אנשים חיים יחד כל כך הרבה זמן.

מזל טוב!

4

לחברה יקרה
הנה לפנינו נערה שבגרה.

עיניה עדיין מרצדות בניצנוץ תכול,

וחיוך מאיר פנים מושך שפתיה לאחור.

מי שמחייך כך לכל עובר ושב

חייב להיות עם לב זהב

החברה שלנו - כזאת היא בדיוק - הכל יודעים

הסתכלו עליה עתה: רואים?

 

אמנם, תמימה היא לעיתים וכרקפת ביישנית

אך רק תארגנו לה את הבמה

ותראו אותה מרקדת בלי בושה.

כבר בגיל שמסמן את מתיקות הנעורים

הלא הוא sweet sixteen

היתה פרימה בלרינה – כן, כן, חברות וחברים

בלהקת כרמון היא כוכבת מוקפת מעריצים.

 

מחול זורם לה בוורידים, ממש כמו דם אדום

והיא בלהט אינסופי תחסיר שינה, תיסע למרחקים

כדי לקבל מנה ועוד מנה

של הקסם המרקד, המחולל היכן שלא יהיה, בכל פינה.

 

כשרצתה את התואר השלישי לכבוש, וד"ר להיקרא

בלוליינות אופיינית, גמישות גופנית ומחשבתית

מבלי לשמוט משימות או מטלות,

תוך בישולים, חוגים והסעות

גם את זה עשתה בהצלחה.

 

ובעלה הנהדר, הקיבוצניק עם העקרונות

לקח את הבלרינה בזרועותיו החסונות

ויחד כבר הרבה שנים,

לאופק נטול כסף הם מפליגים.

 

אך תודו רבותי וגבירותי הנכבדות

הנערה שבגרה עשתה נכון את הבחירות!

ובתוך כל העיסה של החיים אצלנו כאן

בתוך כל מה שאין ויש וכל הבלגן

הוא זה שאירגן לה את הערב המיוחד הזה

ולנו נשאר רק לאחל ברוב טקס והדר

מזל טוב יקירה

בעלך כבר ידאג לכל השאר!!!

3

ברכות למסיבות סיום

לגננת האהובה

כבר עברו 10 שנים. איך נסכם? ואולי בכלל לא צריך סיכומים?

 

באת אלינו לנס הרים להיות הגננת הראשונה בגן הממלכתי שהקמנו. קבוצת הורים צעירים מבני נס הרים והסביבה שביקשו להם דרך חינוכית ולימודית התואמת את ערכי חייהם.

 

מאבקים מול המועצה האזורית, מול ועד מושב נס הרים, בקשות, תחינות והרבה מוטיבציה ליוו אותנו, ההורים בבואנו להקים מסגרת חדשה. עשינו כל זאת מבלי לדעת מי תהיה הגננת שתוביל את הגן, מה היא נושאת בתרמילה? כמה ניסיון (טוב ופחות טוב) היא מביאה עימה?

ואז הגעת!

חייכנית, תקיפה ורצינית. אשת מקצוע מהמעלה הראשונה. לא יכולנו לקוות לגננת טובה ממך.

מהר מאד גילינו שאת אשת חינוך ועקרונות. גישתך החינוכית הובילה אותך ואותנו בנתיבים שלא תמיד היו פשוטים ועם זאת הביאו לתוצאות אמת, לידיעה, לרגישות לזולת, להתחשבות בצרכי האחר, לאחריות שעל כל אחד מאיתנו לגלות כלפי חבריו וחברותיו.

 

בהתחלה היה זה גן קטן, רב-גילאי, עם המון סימני שאלה. התחלנו את הפעילות באדיבות הוועד של נס הרים בחדרון של הספרייה בבית העם. לשם אספנו משחקים וצעצועים, הורים סיידו, הבאנו שטיחים וספרים ושמנו מבטחנו שעוד שנה יהיה לנו גן "אמיתי". כי בנתיים התחלנו לפעול מול משרד החינוך להקים מהריסותיו את המבנה ששימש בזמנו את הגן הממלכתי-דתי.

 

אחרי שנתיים או שלוש מאמצים להקמת הגן החדש נשאו פרי. הוא הוקם בנס הרים, יפה ומתאים לתפקידו, עם חצר מגודרת וצל. אך החלום שחלמנו שגן זה ישמש את הקבוצה הגדולה יותר- נגוז במהרה.  מיני מאבקים בין ותיקים לחדשים, בין זרמים חינוכיים וגם קצת קנאה ורשעות גרמו לכך שהיה ברור שהמבנה החדש לא ישמש את הגן הממלכתי לעולם.

 

אבל את - עם המון הבנה לנפש האדם, עם אמונה בחשיבות ה"מה" ופחות התייחסות ל"איך", ומן הסתם יחד עם האכזבה האישית שלך מכל התהליך, עודדת את כולנו לראות את חצי הכוס המלאה. זו דרכך מאז ומעולם.

 

אותי שכנעת לא להסתכל בקנקן - אלא לראות מה יש בתוכו. ומאז ועד היום זוכרת בהערכה שאין לה שיעור את השיעור החשוב הזה. הרי אהבה לאדם, כבוד לחבר, חשיבות הסדר והמשמעת, עזרה למתקשה ניתן ללמוד רק דרך דוגמא אישית, בהתבוננות במחנכת מצויינת, אשת עקרונות ובעלת סבלנות מעוררת קנאה והתפעלות.

 

ממך למדנו מהם הדברים היותר חשובים, יחד עם לימוד והקניית ידע לתלמידי גן החובה, שעלו תמיד מוכנים לכיתה א'. יודעים להחזיק מספריים, לזהות אותיות, ואולי אפילו קצת קוראים. יודעים "לשבת" ולהתרכז, למלא מטלות ולעמוד במשימות, יודעים אפילו להתאפק כשצריך. מלטפים בעדינות בעלי חיים קטנים, ושאם רוצים שצמח יצמח - חייבים להשקותו.

 

10 שנים שאת משקה את הילדים שלנו והנה הם צומחים לתפארת, פרחו מהגן והפכו בני ובנות מצווה, כבר כמעט אנשים ממש. תודה ששמת בתרמיל שלהם כל כך הרבה דברים טובים. לולא הייתי טובה בעצמך, זה היה בלתי־אפשרי.

 

"כל מה שאני באמת צריך לדעת לגבי איך לחיות ומה לעשות וכיצד להתנהג, למדתי בגן הילדים. החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה, אלא דווקא בארגז החול בגן. אלה הדברים שלמדתי:

שתפו את החברים בכל.

שחקו בצורה הוגנת.

אל תכו אנשים.

החזירו את הדברים למקומם.

סדרו את הבלגן שלכם.

אימרו סליחה אם פגעתם במישהו.

רחצו ידיים לפני האוכל.

הורידו את המים בשירותים.

עוגיות פריכות וחלב קר יעשו לכם טוב.

הקפידו לחיות חיים מאוזנים - ללמוד קצת, לחשוב קצת, לצייר, לשיר, לרקוד, לשחק ולעבוד כל יום קצת.

שכבו לנוח כל יום בצהריים.

בצאתם לעולם, היזהרו ממכוניות, החזיקו ידיים והישארו יחד".

(מתוך:"כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן", רוברט פולגם. הוצאת מטר 1989)

  

אנו מאחלים לך מכל הלב הצלחה בדרכך החדשה, ומצטערים רק על כי מכישרונך, יכולותייך ואהבתך יהנו מעתה אחרים.

 

בכבוד ובהערכה,

ההורים

לקראת סיום כיתה ו'

ילד נולד.
זעיר, קטנטן, הוא לא יודע לעשות כלום לבד, חוץ מלבכות אולי. ולהחזיק חזק את האצבע של אמא או אבא.

אנו, הוריו הגאים, מסתכלים עליו צומח,

הנה הוא מתהפך פעם ראשונה, הנה בקעה לו שן,

הופ - הוא מתיישב, לא לפני שהוא לומד לזחול: אחורנית...

 

ועכשיו הוא תופש בשתי ידיו השמנמנות את קצה השולחן, ונעמד.

אנחנו מתלהבים.

ועכשיו, צעדים ראשונים, ונעליים חדשות, וכבר הוא רץ.

אנחנו נפרדים ממנו בצער, ודמעות התרגשות זולגות ביום הראשון של המעון, המשפחתון, כשמשאירים אותו אצל סבתא מסורה לטיפול יומי ומתגעגעים אליו עד שהוא אצלינו בידיים שוב.

 

היום הראשון בכיתה א' הוא מרגש. הנה הפעוט כבר לובש חולצה עם סמל בית הספר, יש לו תיק חדש, שגדול כמעט כמותו, ואם מסתכלים מהגב, רואים רק תיק, וזוג רגליים כאילו צומחות ממנו.

 

שלחנו אותו למוסד הלימוד שנקרא בית-ספר, ואנחנו שמחים איתו כשהוא לומד לקרוא, וקצת עוזרים לו בשיעורי חשבון, ומנסים לעזור לו להתגבר על הקשיים ומלמדים אותו לעשות חברים חדשים, ולעמוד במשימה של הכנת שיעורי בית, בבית.

המורים והמורות שלו עוזרים לו ללמוד ללמוד, ללמוד להכיר, ללמוד מטעויות, להכיר עולם חדש ומלא.

והופ - עברו שש שנים והילד מסיים כיתה ו'. וואאו...

 

איך חלפו כל כך הרבה שנים? מה צמחתם כל כך מהר?

מהרגע שנולדתם אנחנו מייחלים ורוצים בטובתכם, אנחנו רוצים שתגדלו, שתתפתחו, שתלמדו דברים חדשים, שתחכימו, שתהיו עצמאים, בוגרים וגדולים, אז עכשיו תסבירו לנו בבקשה:

למה כשאתם כל כך גדולים - אנחנו קצת מצטערים שאתם כבר לא כל כך קטנים?

מאחלים לכם הצלחה בהמשך הדרך.

ההורים האוהבים

לצוות הגן

לצוות הגן,

לקראת סופה של השנה
נבקש לומר לכן תודה!
זה לא קל מידי יום ביומו
לטפל בדור הצעיר במיטבו.

לזה לנגב את הנזלת
לזו את הישבן,
לקרוא כל יום סיפור
וגם לערוך את השולחן.

לשחק בחול, לשבת על כסא נמוך
הו כמה הקרבה למען החינוך!

מאחלים לכולכן חופשה של מילוי מצברים, הנאה ושמחה!

ברכות לאירועים מיוחדים

ליום מורים

עין הרים - בית ספר מיוחד

לב פתוח לכל אחת ואחד

וצוות מסור, אחראי ונותן

בלי שעות, בלי גבול

וכמעט ללא תגמול.

 

אנחנו נאספים לקראת סופה של השנה

לומר לכם שוב ושוב תודה

זה לא קל מדי יום ביומו

לקבל עליכם חינוך הדור הצעיר במיטבו.

 

ידוע לנו שלעיתים הם מרגיזים

וחצופים ועילגים ופטפטנים

אבל בסופו של דבר הם מקסימים

הילדים שלנו שגם לכם הם יותר מתלמידים.

 

אז -

תודה על אינספור שעות בהכנת שיעורים

תודה על אינספור שעות מול הכיתה

תודה על לילות מעוטי שינה בקריאת עבודות

תודה על לימוד בימים חמים בכיתות חמות,

תודה על גירוד עוד קצת סבלנות ואהדה

לשמוע ילדה או ילד או הורה משוגע

תודה על החיוך, על זה שאכפת

תודה לכל מורה שאתה ומורה שאת!!!

 

חופשה מצוינת! ואל תשכחו:

לנוח הרבה ולכייף לא מעט,

כי מיד בתחילת השנה הבאה - עוד תראו

הילדים יגיעו במלא המרץ ואיזה חמודים הם יהיו!!!

לחתונה

לחברתי האהובה שחיתנה את בנה,
בלב פועם בחוזקה וברעד ברכיים ליווינו אותו לחופתו, ממילא העיניים כבר דמעו מהתרגשות.

ואת, אם גאה ונרגשת לא פחות, (בוודאי יותר) לבושה בשמלה צבעונית, בנעלי עקב גבוהות ותואמות, תסרוקת מושלמת וחיוך צחור עמדת איתו תחת החופה, מביטה בו בהשתאות ועם המון גאווה. ראו עליך.

 

אז ביום של חגיגה כל כך משמעותית, בו הבן יקיר לך (ולנו גם) יוצא לדרך הזוגית, (ונאחל להם גם משפחתית, במהרה בימינו), אני מחבקת אותך בשתי זרועות, ומצמידה אותך לליבי ומאחלת לך קצת חרשות, וגם קצת עיוורון, ובה בעת - טונות של אהבה ופירגון, אורך רוח ונשימה. הנה הוא עומד איתן, והוא חצי יצירתך (הוא גם של אישך) ובאותה עת - הוא שלו עצמו ב-100%

ומה שירצה לחלוק עם אשתו - זוהי בחירתו ובחירת ליבו.

 

מה מאחלים לאם שמצמיחה את בנה, ומעניקה לו את הכלים, העצמאות ואת החופש לפרוח מן הקן?

שתחזי ביופי ובפריחה של הזוג הצעיר

שתהני מן החירות החדשה שלך

שתראי בנים לבנייך

שתשכילי לבלות וללמוד וליצור ולהיות כשמך:

פרח רב־שנתי ממשפחת המורכבים (חחח...)

 

באהבה אין קץ,

אני