ליס, הלוא היא אלישבע, נולדה בזמן סוער וכאוב בתולדות העם היהודי, בעת מלחמת העולם השניה, בזמן ששואת יהודי ארופה מתרחשת גם במולדתה - הולנד. הוריה והיא שרדו את אימי המלחמה במסתור, כשהם מופרדים. מזל זה לא עמד לכל בני משפחת דה ליאו וחלקם נספו בשואה. בתום המלחמה משפחת דה ליאו עושה את כל הדרוש כדי לבנות חיים חדשים, בצד אובדן בני משפחה, בריאות גופנית ונפשית, מעמד ובית. אלישבע הצעירה מתחילה את לימודיה, מצטרפת לתנועת נוער יהודית, עולה לארץ תוך הגשמת החזון הציוני ומקימה בית בישראל עם צבי, ניצול שואה גם הוא.
כל חייה המקצועיים עסקה אלישבע בקידום בריאותם של אלו הזקוקים לעזרתה. היא עבדה כפיזיותרפיסטית במוסדות שונים, וביקשה להעניק ולקדם את אלו שגורלם שפר עליהם פחות. אולי בדומה למשפחות האלנברנט ובוקמה, חסידי אומות העולם, שהצילו אותה ואת הוריה בזמן אפל במיוחד. הלוא משפחתה הקטנה ניצלה הודות לשתי משפחות שהיו מוכנות להקריב את חייהן ולא לעמוד מנגד. קומתה הקטנה אינה מעידה על גדולת נפשה, על תעצומותיה, על יכולתה הנפלאה להכיר בטוב, ולדעת שלעיתים גם מתוך האפלה בוקע אור גדול.
ר.א.מ.