בן-ציון נולד במרוקו טרם הקמת מדינת ישראל, נצר למשפחה בעלת ייחוס רבני. בגיל צעיר נדבק בחיידק הציונות ואחרי הכשרה עלה לפלשתינה בגפו, לפני שהיה בר-מצוה. דרכו פוסעת בין שבילי קיבוץ השומר הצעיר, עולה לירושלים, ממשיכה לקיבוץ הדתי ומתפתלת בשרות צבאי בחטיבת גולני. תשוקתו הגדולה להביא יהודים לארץ ישראל מחייבת אותו לעשות מעשה והוא מתגייס לקבץ נידחים ממדינות ערב.
מתוך אהבת הארץ והמדינה, תוך שימוש בתחבולות בשליחויות בארצות שונות הוא פועל לעידוד העליה במלוא המרץ ובהצלחה מרובה. ברבות הימים מוכר פועלו והוא זוכה להוקרה מנשיא מדינת ישראל. סיפור חייו של בן-ציון ראוי להיקרא כדוגמא ומופת להגשמת החלום הציוני הלכה למעשה.
הוצאת תפרים - תהליך מדגדג משהו שנעשה אחרי ניתוח, אחרי הכאב הכרוך בחיתוך בבשר החי, הוא תחילת הריפוי.
קראתי כך להוצאה שלי מפני שרציתי שם שיתאר יציאה מחושך לאור, מן המגירה שבלב אל עיני הקוראים, שתהיה לו נגיעה להוצאה לאור ממש, ועם זאת לא יתעלם מהתהליך הרגשי והיצירתי, החושפני והכואב לעיתים – הנדרש מכותבי ספרים ושירים.
