לבתיה שרון יש אצבעות בעלות מגע זהב. היא פורטת על הפסנתר ברכות מהפנטת ומרגשת מאד ומציירת במכחול בהיר ועירני. היא נצר של משפחה חלוצה, שורשית וערכית שהיתה בין מייסדי המושבה כפר סבא. כבתם הצעירה של זהבה (הרוקחת) ומשה (הפרדסן) דרויָאן ספגה את אהבת האדם, המוסיקה והחיבור לאדמה הארץ-ישראלית. היא נישאה לזאבי הקצין הצעיר ויחד עימו, כאם צעירה, למדה לימודים אקדמיים שלאחריהם פרשה כנפיים והמריאה עם ציוריה ועם נגינתה למחוזות רחוקים. בתיה היא אשת שיחה מרתקת, ציונית, חייכנית, פסנתרנית מעולה בעלת שמיעה אבסולוטית, ציירת מוערכת וחברה נאמנה. זוהי הזמנה לצלול אל סיפורה החד פעמי של בתיה, שיש בו שמחה, געגוע ותקווה גם יחד.
ר.א.מ.