זאב הינו איש עדין בעל עיניים עזות מבע. עיניו כחולות כמימי הכנרת, שעל שפתה שוכנת טבריה הנרמזת בשמו הלועזי - טיבריוס. בסיפורו הוא מבליע ומקמץ בחוויות ילדותו בזמן השואה בהונגריה ומרחיב, מפרט ומשתף ברצון מחוויותיו כטייס בחיל האוויר הישראלי. זאב משתף את קוראיו בתולדות חייו ובבחירות המנומקות שעשה בעזרת חוש הומור מדויק וחינני, התבוננות מפוקחת על מציאות חיינו, כיהודים וכישראלים. בשנות ילדותו בהונגריה, למד להגן על עצמו מאנטישמיות בכוח הזרוע. במעברת הר-טוב וקיבוץ בית זרע פעל כמשכין שלום בין הילדים. כטייס הליקופטרים מעוטר ומוכשר בחיל האוויר, קצין מבצעים במשטרת ישראל וכנבחר ציבור בישובו צור הדסה בהרי יהודה, הוא נלחם למען טובת הפרט והכלל ועמד באומץ על עקרונותיו הערכיים, המוסריים והאנושיים. זאב קרן מקרין אור של נתינה סביבו, מתגייס כאומן בעץ לסייע לחברים ולמכרים, ומעניק מניסיון חייו שיעורים בצניעות, דרך ארץ וכבוד.
הוצאת תפרים - תהליך מדגדג משהו שנעשה אחרי ניתוח, אחרי הכאב הכרוך בחיתוך בבשר החי, הוא תחילת הריפוי.
קראתי כך להוצאה שלי מפני שרציתי שם שיתאר יציאה מחושך לאור, מן המגירה שבלב אל עיני הקוראים, שתהיה לו נגיעה להוצאה לאור ממש, ועם זאת לא יתעלם מהתהליך הרגשי והיצירתי, החושפני והכואב לעיתים – הנדרש מכותבי ספרים ושירים.