אדם חרוץ, נעים הליכות, חייכן ושקט הוא יעקב וענונו. יעקב נולד בשנת 1927 למשפחה שהתגוררה בארץ החל מהמאה ה-19. כילד התרוצץ בסמטאות השוק בעיר העתיקה בירושלים וכבר בגיל צעיר סייע בפרנסת המשפחה, כמו אחיו ואחיותיו. כחייל ב"הגנה" ובצבא ההגנה לישראל זכה להיות שותף פעיל בהקמת המדינה ובכוח הלוחם לביצור עצמאותה. אביו היה בעל מלאכה בעסקי הרכב, ויעקב הצעיר עבד לצידו ולמד את רזי המקצוע ממנו. לימים, יצא לדרך עצמאית כרפד רכב בעל ידי זהב ועיניים טובות. כשבגר הקים משפחה עם ידידה והוליד עמה שתי בנות ובן. בנו ממשיך את דרכו במרפדיה והוא בן הדור השלישי לעיסוק במקצוע זה. זוהי הזמנה לקרוא סיפור חיים שבו ביטוי לאהבת המדינה, חשיבות המשפחה, אופטימיות נצחית והסתכלות מפוכחת וסלחנית על מציאות החיים.
הוצאת תפרים - תהליך מדגדג משהו שנעשה אחרי ניתוח, אחרי הכאב הכרוך בחיתוך בבשר החי, הוא תחילת הריפוי.
קראתי כך להוצאה שלי מפני שרציתי שם שיתאר יציאה מחושך לאור, מן המגירה שבלב אל עיני הקוראים, שתהיה לו נגיעה להוצאה לאור ממש, ועם זאת לא יתעלם מהתהליך הרגשי והיצירתי, החושפני והכואב לעיתים – הנדרש מכותבי ספרים ושירים.
