בלשון אוהדת וקולחת, תוך תיאור עשיר בפרטים, לוקחת אותנו רבקה שפרי לסיור מרתק בקורותיהן של משפחות שעשו היסטוריה. ביד בוטחת היא משרטטת את הקהילה בגולה, את הנוף הבתולי של ארץ ישראל ואת גבורת המתיישבים הראשונים בה, תוך תיאור חוויות וארועים שיאה מקומם בדפי ההיסטוריה. ניכר ברבקה שהיא מוקירה ומכבדת את חברי המשפחה שהיא נמנית עם ממשיכי דרכה. היא כותבת על הוריו של בעלה אל-חי שפרי בהערכה רבה ועליו מתוך אהבה וגעגוע עמוק. תחושת השליחות העוטפת את כתיבתה, מעוררת עניין ומדביקה את הקורא בסקרנות המחייבת אותו להמשיך ולקרוא עד שתמלאנה משאלותיו לדעת את המתרחש בהמשך. היא מקיימת למעשה את צוואת האיש שלה לתת לזכרונות להאיר את הדרך, ולסמן בעזרתם את השביל הראוי עליו עלינו לצעוד, בבואנו להמשיך לבנות חברת מופת.

רבקה שפרי
רבקה שפרי

הוצאת תפרים - תהליך מדגדג משהו שנעשה אחרי ניתוח, אחרי הכאב הכרוך בחיתוך בבשר החי, הוא תחילת הריפוי.
קראתי כך להוצאה שלי מפני שרציתי שם שיתאר יציאה מחושך לאור, מן המגירה שבלב אל עיני הקוראים, שתהיה לו נגיעה להוצאה לאור ממש, ועם זאת לא יתעלם מהתהליך הרגשי והיצירתי, החושפני והכואב לעיתים – הנדרש מכותבי ספרים ושירים.

logo_tfarim.jpg