רחל, בתם של הילדה ומקס גדלה בחולות ליד הים. ילדה עצמאית להורים ציונים שהגיעו לפלשתינה בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת. כילדה ספגה את ערכי הצניעות, העבודה והציונות. דיברה עם הוריה גרמנית ועברית, שרתה כחיילת בצה"ל של המדינה הצעירה ובהמשך למדה סוציולוגיה, ספרות אנגלית וספרנות. רחל עבדה בספרית האוניברסיטה העברית בירושלים כ-26 שנים. בעלה יהושע למד רפואה, ניהל את מחלקת השיקום בבית החולים הדסה בירושלים וקיבל פרס מפעל חיים. רחל הקדימה את זמנה בהסתכלות פמיניסטית, וחינכה את שתי בנותיה מתוך מתן דוגמא אישית.
ספר זה נכתב מתוך צניעות, ובין דפיו ניתן להבחין בדרך מיוחדת של אשה מיוחדת, השייכת לדור אנשי המעשה.
הוצאת תפרים - תהליך מדגדג משהו שנעשה אחרי ניתוח, אחרי הכאב הכרוך בחיתוך בבשר החי, הוא תחילת הריפוי.
קראתי כך להוצאה שלי מפני שרציתי שם שיתאר יציאה מחושך לאור, מן המגירה שבלב אל עיני הקוראים, שתהיה לו נגיעה להוצאה לאור ממש, ועם זאת לא יתעלם מהתהליך הרגשי והיצירתי, החושפני והכואב לעיתים – הנדרש מכותבי ספרים ושירים.
